מוטורנט בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 22.2.11 ברמת גן ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב התובעת מסוג קטנוע (להלן: "הקטנוע"), כמו כן העיד עה/ 1 שהינו נהג רכב הנתבעת מסוג אוטובוס (להלן: "נהג האוטובוס").

כל צד הביא את ראיותיו.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, עת עמד נהג הקטנוע לאור מופע האור האדום ברחוב הרצל שברמת-גן, נהג האוטובוס פגע בקטנוע. לפיכך, הנתבעת אחראית לקרות התאונה.

לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו, משנהג האוטובוס לא ראה את עת/1, עדין לא ניתן לקבוע כי הוא אחראי לתאונה. כמו כן, עת/1 מודה כי לא עצר בקו העצירה, ואם עמד בצומת אסור היה לו לעמוד שם. אשר על כן מבקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו – מי אחראי לקרות התאונה?

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לייחס את מירב האחריות לתאונה לנהג האוטובוס בשיעור של 80%, יחד עם זאת יש לייחס רשלנות תורמת בשיעור של 20% לעת/1.

ובמה דברים אמורים:

העיד עת/1 בצורה ברורה וקולחת כי עצר לאור מופע האור האדום בצומת, ואף הפנה לתמונה נ/1 היכן עצר עם הקטנוע.

זאת ועוד, העיד כי הוא זה שהגיע מרחוב הרצל, ואילו נהג האוטובוס הגיע מרחוב ז'בוטינסקי, ואמר באילו המלים (עמ' 1): "...הוא נסע ואז קלטתי אותו שהוא מתחיל לעלות על המדרכה, ואני הייתי הראשון שקיבל את המכה, והוא פגע באופנוע ונזרקתי לכביש".

יתרה מכך, העיד כי נהג האוטובוס אמר לו: "אני לא יודע מה קרה ההגה שלי סטה ימינה", ואף הוסיף בחקירתו הנגדית: "הוא פשוט נרדם על ההגה".

נהג האוטובוס מסר עדותו, אישר כי בא מכיוון רחוב ז'בוטינסקי, התחיל בנסיעה והרגיש פגיעה. יחד עם זאת אמר בכנות כי אינו יודע מאיפה הגיע עת/1. וזאת, בניגוד לטופס ההודעה ששם נאמר: "אופנוע שהגיע מימין פגע באוטובוס".

לאור העדויות שהובאו בפני, צודק ב"כ התובעת כי נהג האוטובוס סיפר בהגינות שלא ראה את הקטנוע טרם התאונה.

עדותו של עת/1 הייתה קולחת, עדות זו לא נסתרה על ידי נהג האוטובוס, ונתתי בה אמון.

בנסיבות העניין, מירב האחריות רובצת לפתחו של נהג האוטובוס, ואינני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת המלומד שיש לדחות את התביעה מהטעם שעת/1 אינו עצר בקו העצירה.